#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה מלאכות מותרות ביו&quot;ט?	"כל מה שאסור בשבת אסור ביו&quot;ט [אפי&#x27; ע&quot;י עכו&quot;ם (ב&quot;י, מג&quot;א ריש סימן, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)] חוץ ממלאכת אוכל נפש, וקיי&quot;ל כבית הלל דמתוך שמותר לצורך מותר נמי שלא לצורך, ודוקא שיש בו צורך קצת"	סימן תצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במכשירי אוכל נפש?	"קיי&quot;ל כר&#x27; יהודה דאף הם מותרים, אבל דוקא שלא היה אפשר מבעוד יום, וזהו דין דאורייתא דמבואר בגמ&#x27; דדבר זה נלמד מפסוקים (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; תק&quot;ט) ליותר פרטים במכשירי אוכל נפש"	סימן תצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הגדרה איזה מלאכות לצורך אוכל נפש מותרות ואיזה אסורות?	"איתא בירושלמי דילפינן מקרא דמלישה מאילך מותר לאוכל נפש, וכפשוטו הוא דרשה דאורייתא וא&quot;כ שאר מלאכות אסורות מדאורייתא, אבל יש ראשונים דס&quot;ל דשאר מלאכות אסורות מדרבנן [לפי הרא&quot;ש מפני שהוא אסמכתא בעלמא, לפי הר&quot;ן מפני שהבבלי חולק על הירושלמי]. והנה, הירושלמי מיירי בסדר דפת ובזה אמרינן דרק מלישה ואילך מותר אבל בשאר סדרים ליכא ראיה, ואפי&#x27; בעשיית קטניות ותבלינים ראינו דמותר לטחון ולברור, והכל צ&quot;ב מהו הגדר. לפי הראשונים שהם אסורים מדאורייתא ביאר הרמב&quot;ן במלחמות דתלוי אם המלאכה עשויה לימים רבים [ועוד ביאר הרמב&quot;ן דתלוי במלאכת עבודה דעבודות העשויות בבית מותרים], והא דאסור לקצור פירות וירקות היינו מפני שלא התירה התורה אלא לתקן מאכלים שכבר הגיעו לרשותו אבל בקצירה אינו ברשותו כלל, ומהאי טעמא נמי אסור לעשות צידה דעדיין לא הגיעו לרשותו. ולפי הראשונים שהם אסורים מדרבנן, ה&quot;נ ביארו הראשונים דתלוי במלאכות העשויות לימים רבים, וצידה נמי נעשה לימים רבים, ולגבי קצירת ירקות אסורה משום לא פלוג [ולא אמרינן לא פלוג בטחינת תבלינים שהם נעשין במעשה אחרת ולא שייכי כלל לטחינת חטין], והרמב&quot;ם ג&quot;כ ס&quot;ל דאסורה מדרבנן אבל כתב גדר אחר דתלוי אם היה אפשר מאתמול, וה&quot;נ לגבי קצירת ירקות י&quot;ל משום לא פלוג ושאני טחינת תבלינים, ולגבי צידה ס&quot;ל דאסור מטעם אחר משום מוקצה, ולגבי איסור הוצאה ס&quot;ל דמותר אע&quot;פ שהיה אפשר מאתמול כדי שלא ימנע משמחת יו&quot;ט (כל זה שמעתי מהגרא&quot;י סורשר שליט&quot;א)."	סימן תצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל א&quot;א מאתמול?	"היה מתקלקל אם עשוי מאתמול [אפי&#x27; פגים קצת (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)] או לא הספיק לו השעה (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן תצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באוכל נפש שאפשר מאתמול 1) ואין דרך לעשותו לימים רבים 2) ודרך לעשותו לימים רבים?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-d8fe118c6933193480d0cb64a5ce1211ce29f738.jpg"">"	סימן תצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב ע&quot;י שינוי?	"כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק ח&#x27;) כגון שינוי באופן עשייתן א&quot;נ אם היה רגיל לעשותן על השלחן יעשה ע&quot;ג בגד"	סימן תצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באוכל נפש שעדיף טפי אם נעשה מאתמול?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא ממהרי&quot;ל שלא ללוש לאקשין ביו&quot;ט מפני שעדיף טפי מאתמול, ומשמע דאסור אפי&#x27; ע&quot;י שינוי, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ח&#x27;) משמע דהמג&quot;א מחמיר רק מפני שעדיף טפי מאתמול ואפ&quot;ה הגר&quot;א מקיל ע&quot;י שינוי, וכן קיי&quot;ל, ובביה&quot;ל (ד&quot;ה מיהו) כתב עוד פשט בהמג&quot;א דלכתחילה אינו יכול להניחה עד יו&quot;ט לעשותו בשינוי"	סימן תצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכתחילה להניחה ליו&quot;ט לעשותה בשינוי?	"מבואר בגמ&#x27; דבדיעבד אם הניחה עד יו&quot;ט מותר לעשותה בשינוי (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב), אבל יש מח&#x27; אם הוא מותר לכתחילה להניחה עד יו&quot;ט, המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) סותם להקל אלא שאח&quot;כ הביא ממהרי&quot;ל דאינו מקיל אפי&#x27; ע&quot;י שינוי וא&quot;כ אינו לכתחילה להניחה עד יו&quot;ט (ע&quot;פ ביה&quot;ל ד&quot;ה מיהו), וכן פקפק הבגדי ישע דהרי תוס&#x27; במגילה (ז&#x27; ע&quot;ב) ס&quot;ל דהוא איסור דאורייתא כשאפשר מאתמול אבל כשא&quot;א מאתמול בודאי יש להקל (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב), והערוה&quot;ש (סע&#x27; ל&quot;ו) מקיל להניחן לכתחילה ליו&quot;ט לעשותן ע&quot;י שינוי"	סימן תצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לבשל פירות יבשים ביו&quot;ט?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דלפי הרמ&quot;א אסור דהוי אפשר מאתמול, אבל אם לא היה לו שהות קודם לכן מותר (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) כי היכי דמכשירי אוכל נפש מותר כשא&quot;א מאתמול (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן תצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לדוך שקדים ביו&quot;ט?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) שאסור מפני שדומה לסחיטת פרי אע&quot;פ שאינו דומה ממש מ&quot;מ בלשון בני אדם שם חלב עליהם ודומה לעשיית משקה, ומ&quot;מ מפני שהוא חומרא בעלמא נראה להקל ע&quot;י שינוי דלא גרע מדבר שאפשר מאתמול [דלא כמחה&quot;ש דמסתפק בדבר] (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן תצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחמם מים ביו&quot;ט אם היה אפשר מאתמול?	"רשז&quot;א מקיל לחמם מים ביו&quot;ט בלא שינוי ולא נחשב כאפשר מאמתול דיש הפסד ממון מחמת הגז או החשמל (שש&quot;כ פ&quot;ב הע&#x27; ו&#x27;)"	סימן תצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לבשל בין השמשות?	"רע&quot;א מציין למה שכתב בתשובות, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; תק&quot;ג"	סימן תצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אדם חייב לטהר עצמו ברגל?	"הגליון מהרש&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) כתב דהוא חיוב רק בזמן הבית משום קדשים, ועי&#x27; בטור לקמן (סי&#x27; תר&quot;ו)"	סימן תצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקצור ביו&quot;ט?	"היש&quot;ש ס&quot;ל דאסור מדאורייתא מפני שהוא מלאכה שנעשית לימים רבים (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;), וכן הביא החמד משה ראיה מגמ&#x27; חגיגה (י&quot;ז ע&quot;ב) דפריך קצירה ביו&quot;ט מי שרי (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ח), וכן משמע מירושלמי דהביא פסוקים על זה, אכן רוב ראשונים ס&quot;ל דהוי רק איסור דרבנן [והירושלמי הוא אסמכתא בעלמא, והגמ&#x27; חגיגה מיירי בדליכא הואיל וכגון שהוא סמוך לשקיעת החמה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו)] כיון שהוא עושה לאוכל נפש ואפ&quot;ה אסרו מדרבנן מפני שעשוי לימים רבים, ופי&#x27; הרא&quot;ש דאדם רגיל לקצור כל שדהו ביחד וחששו שימנע משמחת יו&quot;ט (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), והראב&quot;ד כתב דמלאכה שעושה לימים רבים דרכן לעשותן ע&quot;י אחרים ועבדים ולא ע&quot;י האדון מעצמו וא&quot;כ מקרי מלאכת עבודה ומ&quot;מ מודה דהוא איסור מדרבנן, והרמב&quot;ם כתב דאינו אסור משום דעשוי לימים רבים אלא אסור מפני שאפשר לקצור מאתמול (ב&quot;י), ועי&#x27; מש&quot;כ למעלה"	סימן תצה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקצירה בשינוי?	"כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) דאסור אפי&#x27; בשינוי (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) {ואע&quot;פ שכתב הביה&quot;ל לעיל דדבר שעשוי לימים רבים מותר בשינוי י&quot;ל דבקצירה החמירו טפי דיש לחוש שמא יעסוק במלאכתו כל היום וימנע משמחת יו&quot;ט}"	סימן תצה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עוד מלאכות שדינם כקצירה?	"טחינה, בצירה, סחיטה, וצידה [דלפעמים יעלה במצודה הרבה ביחד] (שו&quot;ע), דישה והרקדה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) [והקשה רע&quot;א דמבואר בגמ&#x27; יבמות (קי&quot;ד ע&quot;א) דדש הוי מלאכה דאורייתא דאמרינן שם דמותר במקום חולי רק מפני שהוא איסור לאו גרידא ולא אמרינן דהוי רק איסור דרבנן, ותי&#x27; ר&quot;י באק דיש מפרשים שם דבלא&quot;ה הוא איסור דרבנן דמיירי שלא בגידולי קרקע], ועי&#x27; מש&quot;כ למעלה בגדר שאר מלאכות"	סימן תצה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשביתת בהמתו ביו&quot;ט?	"הב&quot;י הביא מכל בו שהביא ב&#x27; דעות אם יש איסור שביתת בהמתו ומחמר ביו&quot;ט, ומשמע דתלוי אם מקרי מלאכה {עי&#x27; תוס&#x27; פסחים (ה&#x27; ע&quot;ב) דלמ&quot;ד הבערה ללאו יצאת לא מקרי מלאכה ואינו אסור ביו&quot;ט}, והב&quot;י מצדד להחמיר, ואפ&quot;ה לגבי הוצאה כיון שמותר אפי&#x27; לאדם להוציא ליכא איסור לבהמה לישא משא, והא דאמרינן דאסור לבהמה לצאת במשא היינו משום עובדין דחול (רמב&quot;ם) או משום איסור להשתמש בבעלי חיים (מגיד משנה) [ולפי&quot;ז אין מוציאין לאו דוקא דאפי&#x27; ברשות אחד אסור, וזהו נמי דעת הרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; רמ&quot;ו סע&#x27; ג&#x27;) דס&quot;ל דליכא שביתת בהמתו ביו&quot;ט (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט - כ&#x27;)], והגר&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) כתב דשייך על הבהמה איסור הוצאה דאינו מוציא לצורך עצמה ואינה שייך למתוך (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;א), ולפי&quot;ז אסור מדאורייתא לבהמה לצאת במשא [ותמה השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ב) א&quot;כ למה השמיט המחבר (לקמן סי&#x27; תקכ&quot;ד) האיסור לפרה לצאת ברצועה בין קרניה]"	סימן תצה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיטות בענין מוקצה בשבת ויו&quot;ט?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-b4458defdf627ee1dd1f1c250e79c3fed6ed09d5.jpg"">"	סימן תצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך קיי&quot;ל?	"המחבר ס&quot;ל כהרי&quot;ף ורמב&quot;ם דמוקצה אסור ביו&quot;ט [כגון מוקצה מחמת עומד לסחורה או שהכניסו לאוצר ואין דעתו עליו או מחמת מיאוס או בהמה שעומד לחלבה שאסור לשוחטה, ומ&quot;מ מותר לטלטל מוקצה כדי להגיע לדבר שהוא רוצה לאכול (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ג)], והרמ&quot;א מקיל כרש&quot;י ור&quot;י דליכא מוקצה אפי&#x27; ביו&quot;ט אבל מחמיר לגבי נולד ביו&quot;ט בצירוף שיטת ר&quot;ת [אע&quot;פ שר&quot;ת עצמו מחמיר בנולד אפי&#x27; בשבת מ&quot;מ אנן לא מחמרינן כולי האי] (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז), והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) דהיש&quot;ש מחמיר גם במוקצה מחמת איסור ביו&quot;ט [וכשיטת הר&quot;ח]"	סימן תצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) ביוה&quot;כ 2) ביו&quot;ט שחל בשבת?	"1) הפמ&quot;ג (ראש יוסף מגילה ז&#x27;) מסתפק בדבר, אבל משמע ממ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ו) דתלוי בהיתר מלאכה לאוכל נפש וא&quot;כ דינו כשבת, וכן משמע מב&quot;י בשם הר&quot;ן, וכן נקט הדעת תורה למהרש&quot;ם (סי&#x27; תרי&quot;א) 2) שו&quot;ת רב פעלים (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; ל&#x27;) מקיל, אבל האור שמח (הל&#x27; שבת פ&quot;ב ה&quot;ט) ורשז&quot;א (שש&quot;כ פכ&quot;א הע&#x27; כ&quot;ב) מחמירים משום לא פלוג"	סימן תצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנולד 1) מחמת עצמות שנתפרקו מן הבשר וראויין לכלבים 2) מחמת אפר שהוסק ביו&quot;ט?	"1) בזה אמרינן דהוי נולד שמותר בשבת ואסור ביו&quot;ט (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) 2) זהו נולד גמור שלא היה כלל בעולם ואפי&#x27; ר&quot;ש מודה דאסור וממילא אסור אפי&#x27; בשבת (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו)"	סימן תצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי המחבר דמחמיר במוקצה, מהו העצה אם יש לו אוצר של פירות ועצים?	"כתב הרמ&quot;א דסגי לומר מכאן אני נוטל וא&quot;צ שירשום, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) דזה תלוי במח&#x27; ר&quot;א ורבנן, דר&quot;א ס&quot;ל דא&quot;צ לרשום והרבנן ס&quot;ל דצריך לרשום, ורש&quot;י פי&#x27; דפליגי בברירה וא&quot;כ לדידן דקיי&quot;ל דיש ברירה באיסורי דרבנן א&quot;צ לרשום וכדעת ר&quot;א, אכן השיג עליו המג&quot;א דהרבנן ס&quot;ל דצריך לרשום אע&quot;פ שהם סברי כבית הלל דיש ברירה, וכן פסק הרמב&quot;ם דצריך לרשום אע&quot;פ שגם הרמב&quot;ם ס&quot;ל דיש ברירה בדרבנן, אלא כתב המג&quot;א דהכא צריך לרשום [ור&quot;ל צריך לסמן המקום (ביה&quot;ל ד&quot;ה א&quot;צ)] ואינו תלוי בברירה, ויש בזה כמה ביאורים מדוע צריך לרשום:&lt;br&gt;1) תוס&#x27; (ביצה ל&quot;ד ע&quot;ב) כתבו דכיון דאקציה בידים חמיר טפי ובעי הכנה גמורה&lt;br&gt;2) המאירי (פי&#x27; אחד) כתב דכיון דלא חזו לגמרי חיישינן דלמא אתי לאימלוכי (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ו)&lt;br&gt;3) המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) פי&#x27; דאיכא למיחש דלמא שביק הרעים ונטל היפים ומטלטל מידי דלא חזי [ודחה השעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ו) דמבואר משאר ראשונים דלא חיישינן לזה דדוקא ביונים אינם ניכרים אלא במשמוש יד משא&quot;כ בפירות שהם ניכרים במראית העין לחוד]&lt;br&gt;4) הרא&quot;ה פי&#x27; דכיון דהפירות מעורבין בעינן רשימה (ביה&quot;ל ד&quot;ה וא&quot;צ)&lt;br&gt;5) המאירי (פי&#x27; שני) כתב דלא יזכור עד איזה מקום הכין (ביה&quot;ל ד&quot;ה וא&quot;צ)"	סימן תצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכרעת המ&quot;ב לגבי פירות?	"הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) דלענין גרוגרות וצימוקין שהעלן לגג יש להחמיר דצריך לרשום [דשייך בהו כל הני חששות היכא דהן מעורבין יחד], וזהו אפי&#x27; לדידן דלא חיישינן למוקצה ביו&quot;ט מ&quot;מ גרוגרות וצימוקים הוו מוקצה אפי&#x27; בשבת [ודלא כבית מאיר דמקיל באמירה דמכאן אני נוטל אפי&#x27; בגרוגרות וצימוקים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ח)], אבל לענין פירות שהכניסם לאוצר אפשר דיש לסמוך על הרמ&quot;א דא&quot;צ לרשום [דהכא לא שייך סברת המאירי דשמא אתי לאמלוכי דהכא מיירי בפירות דחזיין לאכילה, וגם אפשר דלא שייך סברת תוס&#x27; דאקצינהו בידים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ז), וגם טעם המג&quot;א לא שייך, ורק שייך הטעם דרא&quot;ה {ומאירי בפירוש שני} ולזה א&quot;צ לרשום (ביה&quot;ל ד&quot;ה א&quot;צ)], וזהו דוקא לפי המחבר דלפי הרמ&quot;א א&quot;צ הכנה כלל אפי&#x27; ביו&quot;ט (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ח)"	סימן תצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבעלי חיים?	"לא מהני לומר מכאן אני נוטל אלא צריך לפרט זה וזה אני נוטל וכמ&quot;ש לקמן (סי&#x27; תצ&quot;ז סע&#x27; י&#x27;) (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)"	סימן תצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחנונים שדרכן למכור תמיד?	כתב החיי&quot;א דהוי כאילו אמרו מערב יו&quot;ט מכאן אני נוטל (ביה&quot;ל ד&quot;ה סגי)	סימן תצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להכין מיו&quot;ט ראשון ליו&quot;ט שני?	"כתב הרמ&quot;א דמותר להכין פירות מיו&quot;ט ראשון לשני, וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ג) דהיינו דוקא בפירות שהכניסו לאוצר וכדומה דא&quot;צ לעשות מעשה אלא סגי באמירה בעלמא ולפיכך מותר ממ&quot;נ, אם היום חול מותר להכין ואם היום יו&quot;ט אינו עושה כלום, אבל אם צריך לעשות מעשה [כגון בבעלי חיים א&quot;נ בגרוגרות וצימוקים דקיי&quot;ל דצריך לרשום] אסור להכין ביו&quot;ט דיש לחוש שמא היום קודש ונמצאת שהוא עושה מעשה לצורך חול, והקשה הביה&quot;ל (ד&quot;ה ומותר) הרי רש&quot;י ושאר מפרשים כתבו דאפי&#x27; בבעלי חיים יכול לעמוד מרחוק ויאמר מזה וזה אני נוטל דכיון דלא חש בערב יו&quot;ט למשמש ביונים בודאי לא יברור ביו&quot;ט וא&quot;כ למה אינו יכול לברור מיו&quot;ט ראשון ליו&quot;ט שני אפי&#x27; בבעלי חיים, ותי&#x27; הביה&quot;ל דאפשר דשאני הכא שהוא מכין ביו&quot;ט וא&quot;כ ליכא הכרח דאינו חש למשמש בה דהרי הוא מוקצה ביו&quot;ט א&quot;נ י&quot;ל דאע&quot;פ דא&quot;צ ליגע בהם מ&quot;מ צריך אומד כמה צריך לו למחר וגם צריך לסמן בטביעת עין הוי כעובדא דחולף, ועוד מצדד הביה&quot;ל דמקור להרמ&quot;א הוא כל בו בשם תשובת הגאונים ויתכן דהם חולקים על רש&quot;י וס&quot;ל דצריך למשמש בהיונים בערב יו&quot;ט."	סימן תצה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להניח עירוב תחומין מיו&quot;ט ראשון ליו&quot;ט שני?	"מבואר לעיל (סי&#x27; תט&quot;ז) דאינו יכול לומר הנוסח בפיו, וביאר הגר&quot;ז (קו&quot;א ס&quot;ק י&quot;א) דקניית עירוב חמור טפי, ומ&quot;מ בדיעבד מועיל אפי&#x27; בדיבור (ביה&quot;ל שם), וש&quot;מ דה&quot;נ בדיעבד מהני אם עבר ועשה סימן על הפירות ביו&quot;ט ראשון (גר&quot;ז סע&#x27; ט&quot;ו)"	סימן תצה סעיף ד		
